למה דווקא בקוריאה?

סיבות להשקעה בקוריאה

• בעקבות מאמצי הממשלה (רפורמות, לימודי אנגלית והשקעה במו"פ) צפויה השתפרות ניכרת בשנים הבאות ביכולתן של חברות זרות לעבוד ולהצליח בקוריאה.
• תחום ה- IT מתקדם בקצב מהיר ומדביק במהירות את היכולות של חברות ישראליות. כניסה היום לשוק הקוריאני תקדים תחרות עם טכנולוגיות מקומיות ותשיג עמדה אסטרטגית טובה לחברות הישראליות לקראת הפיכתה של קוריאה למעצמה אזורית בתחום זה.
• מוצרים עם ערך מוסף גבוה וכן טכנולוגיות מתקדמות מהווים תחומים פוטנציאלים ביצוא לקוריאה. החברה הקוריאנית מעוניינת להשוות את מעמדה למדינות המובילות בעולם ולכן זקוקה לטכנולוגיות כדי לשדרג את התעשיות. התחומים הרלוונטיים הם – IT, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות סביבתיות ואגרו-טכנולוגיות.
• ייצור משותף – חברות ישראליות יכולות לנצל את כושר הייצור היעיל והייחודי של קוריאה.
• החדירה והעניין במוצרי ה IT בקוריאה, בעיקר בתחום האלחוטי ובתחום האינטרנט, יכולים לספק שוק ראשוני עבור מוצרים חדשניים בתחום זה.
• לוויינים וחלל – לקוריאה יש עניין, כמו בתחומים אחרים, להיות בעלת יכולות בתחום ולכן היא מתעניינת בטכנולוגיות הישראליות.
• חברות בתחום הביטחוני עשויות להרוויח מרצונה של קוריאה לשדרג את צבאה ולהפחית את תלותה בארה"ב כחלק ממדיניות הנשיא נו. צפויות השקעות בתחום רבות בשנים הקרובות.
• בקוריאה האנשים הנכונים והמוכשרים.
• בין השנים 1994-2005, דורגה קוריאה שנייה בעולם בממוצע צמיחה ופריון שנתי של 3.9%.
• מעל ל-97% מכוח העבודה בקוריאה הינם בעלי השכלה אקדמית והכשרה מקצועית גבוהה.

תנאי שוק מפתים

• אוכלוסייה צרכנית של 48 מיליון איש עם תרבות צריכה מפותחת מאד.
• הצרכנים הקוריאנים הינם בעלי זיקה להוצאות ומאופיינים בסקרנות גבוהה. עובדה זו, הופכת את קוריאה למקום אידיאלי לפיתוח מוצרים חדשים ואסטרטגיות שיווקיות.
• קוריאה הינה הכלכלה ה-11 בעולם ובעלת נפח המסחר ה-12 בעולם.
• המדינה המרושתת ביותר בעולם
• מספר מנויי פס רחב הגדול בעולם.
• שוק סלולאר מהמובילים בעולם.
• קוריאה הינה הראשונה להשתמש בטכנולוגיות התקשורת t-DMB, s-DMB ו-WiBro.
• שירות ה- WiBro החל כבר בשנת 2005, ופועל על בסיס שיווקי.
• שידורי לוויין דיגטיליים (DMB).

מיקום מושלם

• קוריאה ממוקמת בחלק מרכזי של צפון מזרח אסיה ומהווה טבור גיאוגרפי לאיזור האחראי על כ- 22% מהתמ"ג העולמי ועל אוכלוסייה של מיליארד וחצי בני אדם.
• קוריאה מהווה שער מרכזי לאיזורי שוק תוססים כמו השוק הסיני והשוק היפני.
• ערים מרכזיות כמו טוקיו, בייג'ין, אוסאקה, שנחאי והונג-קונג בטווח טיסה של 3-4 שעות.
• יכולות לוגיסטיות שאין שני להן
• בקוריאה תשתית תחבורה מפותחת מאין כמוה. שדות תעופה ונמלי ים מהמובילים בעולם מאפשרים גישות נוחה מהירה ויכולת ניהול לוגיסטי גבוהה.
• מערכת רכבות מהירה המציעה פתרונות תחבורה לכל נקודה בקוריאה בפרקי זמן קצרים.

מקום מושבם של תאגידי ענק

• הכוח המניע של הכלכלה הקוריאנית טמון בתאגידי ענק הנחשבים למובילים בעולם כולו.
• קוריאה היא יצרנית הרכב השישית בעולם ונמצאת המקום הראשון בתעשיית ייצור המובילים למחצה, ספינות ומסכי LCD.
• יצרניות הסלולאר Samsong, Pantech ו-LG, הן מהמוביליות בעולם.
• חברות קוריאניות רבות לקוחו תחלק ברשימת 500 החברות העשירות בעולם.

מדיניות של תמריץ ועידוד:

• הממשל הקוריאני מעודד וממריץ השקעות זרות בחול בעזרת מענקים נדיבים ביחס לשאר המדינות החברות בארגון ה-OECD.
• תמריצים כלכליים כוללים הנחות והסרות של מכסים וגם מענקים ישירים בתחומי ההיי-טק.
• מעבר לתמריצים המקובלים, פועלים בקוריאה גם אזורי סחר חופשי (Free Economic Zones) אשר מחויבים ליצירת אווירה עסקית אופטימאלית.

לקריאה נוספת

מחקר ופיתוח

במסגרת הניסיון והרצון של שתי המדינות בשיתוף פעולה בתחומי המחקר והפיתוח הוקמה במאי 2001 'קרן קוריאה – ישראל למחקר ופיתוח תעשייתי' (KORIL). מאז הוקמה הקרן היא פועלת בהצלחה ומקציבה בכל שנה סכומים נאים לפרויקטים משותפים של חברות מובילות מקוריאה ומישראל. קרן זו משקפת נאמנה את הפוטנציאל הטמון בין הכלכלה הישראלית לקוריאנית.

למידע נוסף על הקרן לחץ כאן

השקעות בקוריאה:

כלכלת קוריאה

צמיחתה הכלכלית יוצאת הדופן של קוריאה החלה בשנת 1962 עם אימוץ תוכנית החומש לפיתוח הכלכלה. תוך פרק זמן קצר יחסית, הפכה קוריאה ממדינה ענייה, חקלאית, נחשלת ומסוגרת למעצמה תעשייתית עולמית ולכלכלה בעלת התל"ג ה- 11 בגודלו בעולם. בעוד שבשנת 1962 התוצר הלאומי הגולמי לנפש עמד על 82 דולר, כיום, ארבעה עשורים לאחר מכן הוא עומד על למעלה מ 25,000 דולר. לא פלא אם כן ששיעור הצמיחה הממוצע בשנים 1962-1992 עמד על 9 אחוזים.

הפיתוח הכלכלי העצום והמרשים הזה מכונה גם "הנס על נהר ההאן" ("The Miracle on the Han river") והוא נזקף לזכות תמיכה ממשלתית חזקה, אסטרטגיית צמיחה כלכלית מונחית ייצוא, דגש על תעשיות היי-טק ושפע של כוח אדם משכיל ומנוסה ביותר.

קוריאה הצטרפה ל – OECD, ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח הכלכלה בשנת 1996. שנה לאחר מכן, בשנת 1997, פקד משבר כלכלי עמוק את אסיה וזעזע בין השאר גם את הכלכלה הקוריאנית וקוריאה נאלצה לפנות לקרן המטבע העולמית (IMF) בבקשה לחבילת מילוט. תכנית מאסיבית של בנייה מחדש יושמה בסקטור הפיננסי, התאגידי, הציבורי ובשוק העבודה. בסוף שנת 1999, קוריאה השיבה לעצמה את דירוג האשראי הבינלאומי של מדינה ראויה להשקעה.

מאפיינים כלליים של כלכלת קוריאה:

• מיעוט במשאבים טבעיים ותלות בכוח אדם איכותי, יבוא מקורות אנרגיה וחומרי גלם לתעשייה.
• יצוא המתבסס על מוצרים מרכזיים כמו מתכת, אוניות, מכוניות, זכרונות למחשבים, טלפונים סלולאריים, טלוויזיות, מזגנים, בינוי פרויקטים, תשתיות תקשורת. חשוב לזכור כי תנודות באחד מהמוצרים הללו עשויות להשפיע על הכלכלה הקוריאנית כולה.
• שותפות הסחר של קוריאה הן ארה"ב (20%), סין (20%) ויפן (9%).
• סיאול הינה מרכז העסקים של קוריאה. העיר משרתת 20 מיליון אנשים ונתמכת ע"י ייצור באזורים שונים של קוריאה.
• הכלכלה הקוריאנית נשענת על מספר קונגלומרטים העושים חייל ואלפי חברות הנותנות שירותים לחברות אלה.
• דוגמאות למעמדה העולמי של התעשייה הקוריאנית ניתן למצוא בנתונים הבאים:
  
• קוריאה ידועה כמעצמת טכנולוגיות מידע (IT), שכן בקוריאה ישנה תשתית מידע כגון פס אינטרנט רחב אשר מקיף את המדינה כולה. קוריאה דוגלת בשיפור סביבת העסקים במדינה ושואפת להפוך למוקד עסקי מרכזי בצפון מזרח אסיה.
• קוריאה היא יצרנית הסמיקונדוקטורים השלישית בגודלה בעולם לאחר ארה"ב ויפן. בתחום רכיבי הזיכרון, קוריאה היא היצרן הגדול בעולם. חברת סמסונג הינה היצרנית הגדולה בעולם לרכיבי זיכרון ומובילה בעולם בתחום זה גם מבחינה טכנולוגית.
• קוריאה היא יצרנית האניות הגדולה בעולם, לאחר יפן. יונדאי נחשבת ע"י רבים כמובילה באיכות בקרב החברות הבונות אניות.
• קוריאה היא יצרנית מוצרי אלקטרוניקה השלישית בגודלה בעולם. קוריאה היא יצרנית ה- VCR הגדולה בעולם, היצואנית הגדולה בעולם של תנורי מיקרוגל ומסכי TFT.
• קוריאה היא יצרנית מוצרי פלדה הרביעית בגודלה בעולם. חברת POSCO הינה החברה השנייה בגודלה בעולם בתחום הפלדה.
• קוריאה היא יצואנית מוצרי הטקסטיל הרביעית בגודלה בעולם.
• קוריאה היא יצרנית המכוניות החמישית בגודלה בעולם, מייצרת מעל 2.5 מליון מכוניות בשנה.
• קוריאה היא יצרנית הכימיקלים החמישית בגודלה בעולם.
• ענפי הייבוא העיקריים של קוריאה הם דלק, מוצרי פטרוליום, ברזל, פלדה.

מגמות בולטות בכלכלה הקוריאנית והפוטנציאל העסקי עבור חברות ישראליות:

השקעות ממשלתיות להשוואת התעשייה הקוריאנית למדינות ה-OECD: הממשלה הקוריאנית משקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק בקידום מספר תחומי יעד והבאתם לרמה של מדינות ה OECD: תחום ה IT, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות סביבתיות, טכנולוגיות NANO ומחקר ופיתוח. התחום שהצליח ביותר הוא תחום ה IT והתקשורת, שבו הצליחו הקוריאנים להעפיל לשורה הראשונה של המדינות בעולם, ובמספר תחומים אף להוביל, בעיקר בהטמעת הטכנולוגיות בחברה.

התקדמות בתחום ה IT: קוריאה מנסה לבסס עצמה כמעצמה אזורית בתחום ה IT ולהיכנס לכל השווקים במזרח, בעיקר בוייטנאם, במונגוליה ובתאילנד. כיום תחום התקשורת האלחוטית והאינטרנט בקוריאה הם מהמתקדמים בעולם, הן בתשתיות והן בחדירת המוצרים ושימוש האוכלוסייה בהם. ה IT הוא הגורם מספר אחד בגידול היצוא של קוריאה בשנים האחרונות.

התקדמות בתחומים נוספים: קוריאה משקיעה בטכנולוגיות מתקדמות כמו ביוטכנולוגיה, רובוטיקה, טכנולוגיות סביבתיות, נאנו ואחרות הקשורות לתעשיות המובילות, אם כי לא תמיד מורגש שינויי ניכר. יש לזכור שלפני שנים ספורות לא היו טכנולוגיות כאלה בקוריאה בכלל. מצב זה מהווה הזדמנות לחברות הישראליות העתירות במו"פ המבוקשות מאוד בקוריאה. הממשלה הקוריאנית מעודדת קשרים אלו לבניית תשתית מתקדמת להתפתחות בעתיד.

שינויים בתרבות העסקית: בקוריאה ישנו הבדל גדול מאוד בין הדור הצעיר – עד גיל 30 ובין הדור המבוגר בכל התחומים ואף בתחום העסקים. דרך המחשבה של הצעירים קרובה יותר למערב, ולכן יש לצפות שבשנים הקרובות שיטות העבודה של החברות הקוריאניות יתקרבו לאלו שבמערב ובכך יקלו על התקשרויות עסקיות בקוריאה.

ההתמודדות של כלכלת קוריאה עם הכלכלה הסינית: על אף העובדה כי סין עומדת להדביק את הפער הטכנולוגי עם קוריאה בתוך מספר שנים, קוריאה נהנית לעת עתה מהצמיחה בסין ומנצלת את ההזדמנויות העסקיות הגלומות בקרבתה הפיזית לסין. הערכות מעודכנות מדברות על כך שבשנת 2010, הסחר עם סין צפוי להגיע ל-200 מיליארד דולר. הממשלה הקוריאנית מנסה לפעול להגדלת הפער האיכותי בין קוריאה לסין, וכן להקים תעשיות חדשות שיפצו על הצטמקות התעשיות בשל התחרות עם סין. בשנה האחרונה גדל היצוא לסין בעשרות אחוזים בעוד ששתי היריבות של קוריאה בתחום זה - טייוואן ויפן נתקלו בקשיים. מצב זה מעמיד את נושא המו"פ ושדרוג התעשיות בראש סדר העדיפויות הלאומי ומהווה הזדמנות נהדרת לחברות הישראליות לספק את הפתרונות עבור התעשיות הקוריאניות.

חברות בארגונים בינ"ל

קוריאה חברה בשורה ארוכה של ארגונים בין לאומיים. ברשימה הבאה ניתן למצוא חלק מהארגונים המרכזיים:

• הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
• קרן המטבע הבינלאומית (IMF).
• הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח (IBRD).
• בנק הפיתוח האסיאתי (IDB).
• בנק הפיתוח האפריקאי (AFDB).
• הבנק באירופי לשיקום ופיתוח (EBRD).
• איפ"ק - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אסיה פאסיפיק ( APEC).
• המרכז לפיתוח אסיה והפאסיפיק. (APDC).
• ארגון הסחר העולמי (WTO).
• ארגון המכס העולמי (WCO).
• ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD).
• הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).
• ועידת יורו-אסיה (ASEM). הסכם ה-GSTP (Global System of Trade Preferences)המעניק הטבות מכס הדדיות לקבוצת G-77 של המדינות המתפתחות.

יחסי הסחר ישראל – קוריאה

במהלך השנים פתחו מספר חברות ישראליות סניפים בקוריאה. כמו כן, למעלה מ- 300 חברות ישראליות מייצאות לקוריאה, כאשר רובן בתחום המוליכים למחצה ו- IT, בעוד שאר הייצוא מתמקד במוצרים כימיים ודשנים. נפח המסחר בין שתי המדינות הולך וגדל והגיע בשנת 2006 ל- 1.55 מיליארד דולר, מתוכם 650 מיליון יבוא לישראל ו- 895 מיליון דולר ייצוא מישראל לקוריאה.
בשנת 1995 נפתחה בישראל הנציגות הרשמית של לשכת המסחר של קוריאה (KOTRA). תפקיד הנציגות הוא לעודד ולקדם את קשרי המסחר בין החברות הקוריאניות לחברות הישראליות, ולתרום לקידום פרויקטים משותפים. המחלקה פועלת להפיץ ולשווק מוצרים קוריאנים בשוק הישראלי ולעזור במקביל לחברות ישראליות להשיג חומרי גלם בקוריאה.

למידע נוסף

ענפי יעד עיקריים לייצוא הישראלי:

היי-טק - עיקר הפוטנציאל לגידול הייצוא הישראלי לקוריאה מצוי בתעשיות המתקדמות. כ- 70% מסך הייצוא הישראלי לקוריאה הינו בתחום הרחב של תעשיות מתקדמות, כולל מוליכים למחצה הנשלחים לקוריאה להמשך תהליך הייצור. ברור לקוריאנים שאחד הכלים החשובים להתמודדות עם משברים ושמירה על מעמדם הבינ"ל הוא טיפוח יכולת טכנולוגית. ישראל מהווה אחד המקורות היותר נוחים לטכנולוגיות בתחומים שונים.

שיפור כושר הייצור - קיים תהליך של מעבר לאוטומציה והתייעלות בייצור, הן כתוצאה מהתחרות הבין לאומית והן בגלל העלייה בשכר.

חקלאות - הקוריאנים מאד מוטרדים ממצב החקלאות בארצם. זהו סקטור מפגר יחסית ומספר החקלאים הקוריאנים קטן בהתמדה. הממשלה הקוריאנית עושה מאמצים רבים על מנת לחזק את התחום לנוכח הלחץ הבינ"ל לפתוח אותו לתחרות. בידי ישראל, הטכנולוגיות והידע הדרוש לעזור לחקלאים הקוריאנים להתמודד עם השינויים.

שירותים רפואיים - עם עליית רמת החיים בקוריאה יש דרישה הולכת וגדלה לשירותים בתחומים שונים, כמו תחום הבריאות. ציוד רפואי, שירותי חירום, תרופות מתקדמות הם חלק מהענפים בהם הייבוא לקוריאה יגדל.

חינוך - הקוריאנים מעניקים חשיבות עצומה לתחום החינוך ונוטים להשקעה אדירה ככל שהדבר נוגע לחינוך ילדיהם. משפחות קוריאניות מוציאות הון על חינוך משלים. השילוב של אמצעים חינוכיים ואינטרנט הינו בעל פוטנציאל גבוה.

טכנולוגיות סביבה – התקדמות קוריאה בכל התחומים מחייבת אותה גם להשקיע משאבים בתחום שימור הסביבה. מכיוון שיש טכנולוגיות מעטות בקוריאה יש לחברות הישראליות סיכוי טוב להתפתח בקוריאה.

ביוטכנולוגיה – למרות מאמצי ממשלת קוריאה והמדענים הקוריאנים, עדיין לא הבשילו החברות הקוריאניות בתחום זה. החברות הישראליות יוכלו לנצל עובדה זו ולהתקשר לחברות מקומיות, ליצור שתוף פעולה או למשוך משקיעים קוריאנים המעוניינים להשקיע בתחום.

ניתן למעשה לסכם ולומר כי ענפי היעד המרכזיים הם:
רכיבי אלקטרוניקה מתקדמים, ציוד לתעשיית הסמיקונדוקטורים, חומרה ותוכנה למחשבים, מערכות בקרה ואוטומציה, אלקטרו-אופטיקה ולייזרים, ביוטכנולוגיה ותרופות, מכשור רפואי מתקדם, טכנולוגיות סביבה, קוסמטיקה רפואית, טכנולוגיה חקלאית מתקדמת, רכיבים לתעשיות הרכב, תעופה וחלל, טלקומוניקציה, תקשורת מחשבים ותעשיות צבאיות.